פנינים וסיפורים לשולחן שבת - פרשת וישלח

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו... (לב, ד`) על פסוק זה שבפתח הפרשה מעיר רשי על פי מדרש: מלאכים ממש שלח יעקב אל עשיו אחיו. שואלים חכמי ישראל: על יסוד מה הסיקו קדמונים, שיעקב שלח לאחיו הרשע מלאכי-מעלה, שמא המילה מלאכים שבכתוב, משמעה שליחים בני אנוש? אלא- אומרים חכמי ישראל- אין להעלות על הדעת, שצדיק תמים כיעקב אבינו ישלח בני תמותה בשליחות מסוכנת כל כך, שאין לחזות מראש את תוצאותיה.יעקב הנתון באותה שעה במצוקה נפשית ובחששות כבדים,לקראת הפגישה עם אחיו העוין אותו זה עשרים שנה, לא יעיז לשלוח אחרים למקום סכנה, שהוא עצמו חושש מפניו. אין לך אלא להסיק, שיעקב שלח אל עשו מלאכי-מרום, שאין כל סכנה צפויה להם מפגיעתו הרעה של אחיו הרשע. עוד פירש רבי מאיר מפרימישלן את דברי רשי על פי דברי המשנה במסכת אבות (ד`, יא): העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד. פירוש הדבר: אדם העושה מצווה- נברא על ידי מעשה זה מלאך הדובר טוב ומליץ בעדו. יעקב אבינו שלח לעשיו אחיו מלאכים שנבראו מהמצוות הרבות שעשה, כדי שימליצו טוב בעדו ובעד משפחתו בפני עשו. וזה מה שפירש רשי: מלאכים ממש- מלאכים ממצוות שעשה. ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה... (לב, ו`) שואל על כך רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל כתב סופר: מדוע סבור יעקב, שאם יספר לעשיו על גודל רכושו- שיש לו מקנה רב, ועבדים ושפחות- ימצא בשל כך חן בעיני אחיו הרשע, החורש נגדו מזימות נקם ומתנקש להתנכל לו עם שובו לארץ? אלא- אומר הכתב סופר: מאז ומתמיד מאשימים עמי הארץ את תלמידי החכמים, השוקדים ימים ולילות על תלמודם, במידת העצלות. לדבריהם, אוהבים לומדי התורה לחיות חיים קלים, בלא עמל ויגיעה, ולהיות סמוכים על שולחן הזולת. משום כך מדגיש יעקב אבינו בהודעתו לעשיו: עליך לדעת, שלא ישבתי בטל בשנים שהייתי בחרן, אלא עבדתי קשה כל הימים והשקעתי עמל רב ומאמצים מפרכים, עד שהגעתי לנכסים הרבים שברשותי... באנו אל אחיך, אל עשו, וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו... (לב, ז`) רבים מן בקדמונים תוהים: לשם מה יצא עשו לקראת יעקב בפמליא גדולה של ארבע מאות לוחמים? הרי עשו הכיר בוודאי את אחיו הצעיר, שהוא איש תם יושב אהלים (כה, כז). האומנם חשש כל כך מפני כוחו של יעקב, שדאג להכין נגדו גדוד של לוחמים? הסביר עניין זה רבי יונתן אייבישיץ מפראג בדרך הבאה: עשיו הרשע לא רק זמם להרוג את יעקב, אלא רצה להסוות את מעשה הרצח המתוכנן מצידו כדי להישאר תמים וצדיק בעיני יצחק אביו. משום כך הכין לקראת המפגש הגורלי עם אחיו, חבורה גדולה של לוחמים, כדי שיעשו בשבילו את מלאכת הרצח וגם ישמשו עדים נאמנים כלפי אביו הזקן, שידיו שלו לא שפכו את דם יעקב אחינו. אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה... (לב, ט`) יעקב אינו הכין עצמו למפגש עם עשו אחיו בשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה. באותם דברים שהכין עצמו יעקב למלחמה עם עשו אחיו- אמר האדמור רבי יהודה לייב מגור, בעל השפת אמת- צריך כל אדם להכין עצמו למלחמה הגדולה שלו, היא המלחמה ביצר הרע. על ידי הכנה זו יזכה כל אדם במדרגה הגבוהה בעבודת ה` יתברך. שלושת דברים אלו מרומזים בפרשת שמע: ואהבת את ה` אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בכל לבבך- זו התפילה הקרויה עבודה שבלב. בכל נפשך- זו המלחמה, שכן דרשו חזל: אפילו נוטל את נפשך. ובכל מאדך- זה הדורון, שצריך האדם להרבות בצדקה וגמילות חסדים. קטנתי מכל החסדים... (לב, יא) פעם אחת נשאל רבי אליהו מווילנא מהו שאמרו חזל בגמרא, מסכת סוטה (דף ה): אמר רבי חייא בר אשי אמר רב תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית. ופירש רשי: צריך שתהיה בו קצת ממדת הגאווה כדי שלא יהיו עמי הארץ מזלזלים בו, ויקבלו את דבריו. ואם כן כמה היא מדה זו אחת משמונה בשמינית? דבר זה- השיב הגאון מווילנא- מרמז לא על מידה וכמות, אלא על הפסוק השמיני שבפרשה השמינית. הפרשה השמינית שבתורה היא פרשת וישלח, והפסוק השמיני בפרשה זו מתחיל במילה: קטנתי... זה מה שצריך שיהיה בתלמיד חכם! ויאבק איש עמו... (לב, כה) פעם אחת דיבר רבי ישראל מאיר הכהן, בעל החפץ חיים, באסיפה חשובה על אודות התחזקות בלימוד התורה. מדוע- שאל החפץ חיים- נאבק שרו של עשו עם יעקב אבינו? מדוע חיכה כל כך הרבה זמן, הרי היה יכול להיאבק עם אברהם או עם יצחק? אלא- תירץ החפץ חיים- אברהם אבינו מסמל את החסד, יצחק אבינו מסמל את העבודה, ואילו יעקב אבינו מסמל את התורה... שרו של עשיו- סיים החפץ חיים- יכול היה לסבול את החסד, יכול היה לסבול את העבודה, אבל בשום אופן אינו יכול לסבול את התורה! שכן התורה הקדושה היא יסוד קיומו של עם ישראל, משום כך, בכל עת מכריז הוא מלחמה על התורה ולומדיה! עלינו להירתם כולנו יחד למלחמה בו, ולנצחו! ויבא יעקב שלם עיר שכם... (לג, יח) יעקב אבינו- אמר הצדיק רבי צבי אלימלך שפירא, בעל הבני יששכר- אף שהיה זמן רב בבית לבן הארמי, לא שינה את שמו, את לשונו, ואת לבושו, אלא נשאר שמו שהיה בבית אביו. ראשי תיבות של המילה שלם הם: שם לשון מלבוש. זה שאומר הכתוב: ויבא יעקב שלם עיר שכם. שלמותו של כל יהודי- המשיך הרבי ואמר- תלויה בכך שלא ישנה אף יהודי באשר הוא, משלושה דברים אלה!