כל זמן שהנר דולק...

ברצוני לשתף אתכם באירוע מחריד במיוחד אותו חוויתי לאחרונה במהלכה של נסיעה ארוכה מאילת לירושלים יחד עם רעייתי וילדי בני ביתי הקטנים אירוע אשר די בו כדי להחכים ופקח את כל מאן דבעי ולהעמיק בנו את התודעה עד להיכן ועד כמה חשובה עבודת המידות שלנו כלפי יקירינו הסובבים אותנו מחוץ וקל וחומר מבית פנימה אולם בעיקר חשובה היא כלפינו עצמנו אנו כאשר היטלם של עיוותי המידות והשלכותיהם הישירות כלפי איכות חיינו הרוחניים והגשמיים היא יסודית וראשונה במעלה. היה זה מוצאי שבת פרשת קרח עת ארזתי את חפציי מדירת האירוח בה שהיתי במהלך השבת יחד עם בני משפחתי הייתי מרוצה מאוד מהעשייה הגדולה של קירוב רחוקים בעיר אילת חרף ההפצרות הרבות של מארחיי להישאר עמם בעיר עד ליום המחרת החלטתי לצאת בנסיעה לילית לכוון ירושלים השעה הייתה עשר ושלושים עת יצאתי את העיר נחוש הייתי בדעתי להגיע עוד הלילה לירושלים כמה שיותר מוקדם על מנת שאוכל להספיק להגיע בזמן לכולל ביום המחרת אף ילדי אמורים היו להגיע לתלמוד התורה בבוקרו של יום ראשון בזמן על כן דחיתי את ההצעה. במהלך הנסיעה עת הגענו לסביבות הערבה קפצו לפתע חבורת נערים צעירים ארוכי שער אל הכביש המהיר ובתנועות ידיים היסטריות סימנו לנו לעצור. נעצרו בצד הכביש ופתחנו חלון כל שיכולתי לשמוע היה קריאות חובש !חובש! אני קפצתי מרכבי וניגשתי בריצה עם חבורת הנערים לאן שהובלתי לפני על החול המדברי הייתה מוטלת נערה צעירה ללא רוח חיים ללא נשימה ללא דופק מין העבר השני של הכביש הייתה מוטלת נערה נוספת שוטטת דם עם נשימה ודופק הייתה זו תאונת דרכים קשה אשר ארעה זה עתה הרכב סטה מהכביש במהירות של 170 קמש שני פצועים נוספים היו לכודים בתוך הרכב אולם לא לי הייתה המלאכה לא ניתן היה לפתוח את דלתות הרכב יחידות חילוץ מיוחדות היו נחוצות שם על מנת לנסר או לפרוץ את הדלתות. עם רקע צבאי של חובש קרבי ניגשתי לבצע החייאה הנשמות עיסויים קהל צופים ורכבים הצטבר על שפת הכביש אולם לא היה אף לא אדם אחד אשר יכל להצטרף ולעזור לי בהחייאה אחד מהנערים שתף את פני השוטטות דם אולם לבקשותיי איש לא נענה בנתיים הגיעו יחידות החילוץ וההצלה אולם הם עסקו בחילוץ הפצועים מהרכב אני התחלתי להישבר התחלתי להקיא אישתי שהחזיקה תינוקת בידה ואמרה פרקי תהילים עם ילדי ברכב לפתע ניגשה אלי אל תוך החשכה במדבר וחשה כי אני זקוק לעזרה היא שאלה אותי ואני אישרתי. היא ניגשה לאישה אלמונית מבין קהל הצופות במתרחש ונתנה לידה את התינוקת היא החלה לבצע הנשמות ואני עיסויים במשך כ20 דקות עד אשר הגיע רופא לשטח וקבע את מותה של האלמונית. אנו נסענו הביתה לירושלים והמראות המזעזעים ליוו אותנו במהלך כל הנסיעה חלפנו על פני כיכר סדום והמסוקים המפנים חלפו מעלינו לבית החולים סורוקה. למחרת בבקר הועלתי לשידור בתוכנית האקטואליה של אילת והסביבה אולם ידעתי כי זו רק ההתחלה בקשתי מאישתי לברר מי הייתה ההרוגה ומי היו הפצועים רק ביום שלישי אכן נודע לי כי מדובר בשתי אחיות צעירות האחת פצועה אנוש והאחרת הרוגה הגעתי לאשקלון לשבעה התפללתי חזן במנחה ואף בערבית אמרתי דיברי תורה והשכבה לעילוי נשמת ואף סיפרתי את הסיפור למשפחה הייתי שם יחד עם אשתי. המשפחה מאוד התרגשה האם בקשה ממני לעלות אליהם הביתה כדי להכיר אותנו וכדי לתת להם כוח להמשיך הלאה האם הסבירה לי כי יש לה דבר מה חשוב לומר לי ולאישתי וכך נכנסנו לחדרה של הבת. אני חולה במחלת הדיכאון המכונה בשם מאניא דיפרסייה אמרה האם, ניסיתי לשלוח יד בנפשי כבר פעמיים אולם בעלי הציל אותי ברגע האחרון. אני אינני מחתתת לביתי ביומניה אולם שבועיים לפני התאונה ביום שבת ביתי לא הייתה בבית אני פתחתי את יומנה ואני רוצה להקריא לך כבוד הרב תהיה חזק בבקשה תהיה חזק ! אני מצטטת מה זה אימא ? אימה זה דבר שגורם לדמעות לרדת מאליהם, אימא זה דבר שגורם צער וכאב ,אימא זה דבר שאני מתביישת בו אני לא יודעת למה אלוקים ברא אימא אלוקים! אתה אולי רוצה להעניש אותי ? אני מבינה ! אולי באתי בגלגול מפני שאת זה בדיוק לא תיקנתי אבל אני לא יכולה יותר אז אולי למרות הגיל הצעיר שלי אני צריכה לצאת מהגוף? אולי לשנות סביבה זה יכול להיות אם אטוס למקום אחר או לסביבה אחרת. עד כאן ! אתה מבין הרב אני האימא ישבתי כל השבת ובכיתי אלוקים טול את נשמתי ביתי מתביישת בי היא לא מכירה בי כאימא אני לא רוצה לגרום סבל או בושה לאף אחד ובטח לא לביתי ולאנשים היקרים לי אתה מבין הרב כך בכיתי כל השבת אני לא יודעת אני פוחדת מצד אחד אני מרגישה הקלה אבל מצד שני אני פוחדת שאולי אלוקים קבל את תפילתי הוא ראה בסבלי ובחר לקחת את הבת אז הרב מה אני אמורה לחשוב ? אך מכאן להמשיך? ולכם קוראים יקרים אני רוצה לומר א. אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ב. כמה אי אפשר להתמודד עם המידות בחוסר כלים טיפוליים מתאימים. ג. כמה קשה תיקונה של מידה אחת בנפשו של האדם ללא הדרכה וללא כלים עד כי אפשר כי נבחר לו לאדם המוות על פני הניסיון החוזר ונשנה לתקן באין עצה ואין תושייה. ד. אלו קונפליקטים אמוציונליים אדירים יכולים להיגרם לקרובים לנו ביותר איזה סבל צער ושינויי גורל יכולה להוביל הבחירה בלא לרצות להשתנות ולא לרצות לעבוד על המידות.