שמיני עצרת ושמחת תורה

תאר לעצמך שאתה מארגן מסיבה ענקית ומזמין את כל מי שאתה מכיר. אך זוהי איננה מסיבה רגילה: מדובר בשבוע שלם ורצוף של אוכל משובח, מוסיקה וכיף. בשלב מסוים נרגעות הרוחות והאורחים מתחילים ללכת הביתה. אתה, כמארח, ניגש בשקט לכמה מחבריך הטובים ביותר ולוחש להם: תישארו פה קצת אחרי שכולם יעזבו. אני עוד מעט מתכוון להוציא את הדברים הטובים באמת. בכל שנה ושנה מקיים הקבה שבוע של מסיבות, שנקרא חג הסוכות. בתקופת בית המקדש בירושלים, נהגו להקריב בחג הסוכות 70 פרים. חכמינו מסבירים שמספר זה עומד כנגד 70 אומות העולם, שבית המקדש נבנה גם עבורן. ניתן להבין זאת מדברי שלמה המלך, שהקים את בית המקדש וביקש מהקבה להתייחס גם לתפילת הנכרי: וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל... אתה תשמע... ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי... (מלכים א`, ח:מא-מג). הנביא ישעיה התיחס אף הוא לבית המקדש כבית כל העמים (ישעיהו נה:ז). בגמרא כתוב שאם הרומאים היו יודעים כמה תועלת הם בעצמם היו יכולים להפיק מבית המקדש, הם לא היו מחריבים אותו! בית המקדש היה המרכז הרוחני של העולם, אליו ירדה שכינתו של הקבה. למעשה, בגמרא כתוב שאם הרומאים היו יודעים כמה תועלת הם בעצמם היו יכולים להפיק מבית המקדש, הם לעולם לא היו מחריבים אותו! בתום חג הסוכות, הקבה הוסיף יום אחד של קירבה מיוחדת בינינו לבינו. יום זה נקרא שמיני עצרת, על שם התכנסותו של העם בבית המקדש. ביום זה נהגו להקריב רק פר אחד במקום 70, כנגד עם אחד - העם היהודי. (גמרא, מסכת סוכות, דף נה עמוד ב`). למרות שהוא מגיע מיד בתום שבעת ימי חג הסוכות, שמיני עצרת הוא יום חג העומד בפני עצמו, וכפי שכתוב בחומש ויקרא (כג:לו): ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם... עצרת היא, משמעות הדבר היא, שיש לברך בו את ברכת שהחיינו ואין יותר צורך לשבת בסוכה. צירוף של המספר שבע הרמבן (רבנו משה בן נחמן שחי במאה ה-12 בספרד) נותן הסבר יפה מתוך הקבלה: המספר שבע הוא מספר השייך לעולם הטבעי. ישנם שבעה ימים בשבוע, שבעה תווים בסולם הקולות ושבעה כיוונים (ימין, שמאל, למעלה, למטה, קדימה, אחורה ומרכז). שבע - המיוצג עי שבעת ימי חג הסוכות - הוא עולם הטבע. שמונה לעומת זאת, - המיוצג עי יום שמיני עצרת - הוא העולם שמעל לטבע. מארק טוויין כתב: לכל דבר יש סוף חוץ מליהודי, כל הכוחות האחרים מתפוגגים, רק העם היהודי שורד. מהו סוד ההישרדות של עם זה? הגמרא אומרת שהעם היהודי הוא מעל לטבע. הצלחנו לשרוד את כל הרדיפות, ההגליות, הייסורים והגירושים שניתן להעלות על הדעת. ובכל זאת הצלחנו להתגבר ולשרוד. מארק טוויין כתב: לכל דבר יש סוף חוץ מליהודי, כל הכוחות האחרים מתפוגגים, רק העם היהודי שורד. מהו סוד ההישרדות של עם זה? הסוד, כפי שידוע לנו, הינו מתנה מיוחדת שנתן הקבה לעם ישראל: התורה. כמו שכתב הרב עמנואל פלדמן: התורה היא גשר מסתורי המחבר בין היהודים לקבה, דרכה הם מתקשרים זה עם זה, ובעזרתה הקבה מקיים את הברית שכרת עם עמו לשמר אותו ולהגן עליו. לכן, היות והמספר שמונה הוא מעל לטבע והתורה גם היא מעל לטבע, אין זה צירוף מקרים שבשמיני עצרת אנחנו חוגגים את סיום קריאת התורה ומתחילים סבב חדש של קריאות. אירוע זה מכונה בחיבה שמחת תורה. (בחוץ לארץ חוגגים את שמחת תורה ביום שלאחר שמיני עצרת). מדוע נוהגים לסיים את קריאת התורה ולהתחיל בה מחדש באותו היום ממש? חכמינו מסבירים: כדי להראות שהתורה חביבה עלינו כמו מתנה חדשה ולא כמו ציווי שאבד עליו הכלח. וכמו ששמחים לקבל מתנה חדשה, כך כולנו שמחים לקבל תורה חדשה. כמובן שאין כוונתנו שהתורה משתנה. להפך, אנו מתרגשים ממנה בכל פעם מחדש למרות ובגלל שהיא אינה משתנה לעולם. אנו נוהגים לשיר ולרקוד במשך שעות רבות מסביב לבימה (עליה קוראים בתורה בבית הכנסת), נושאים את ספרי התורה בידינו, ומביעים בכך את שמחתינו על ההזדמנות שלנו להתקרב לקבה. בשמיני עצרת, כשאנו מסיימים את תקופת החגים, אנו מתפללים תפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה, כשהגשם מייצג את ברכת הצמיחה והשפע. בשמיני עצרת, כשאנו מסיימים את תקופת החגים, אנו מתפללים תפילה מיוחדת לירידת גשמי ברכה, כשהגשם מייצג את ברכת הצמיחה והשפע. ואולי ניתן להסביר זאת כך: כאשר סיימנו לזרוע את ההחלטות הטובות שקיבלנו על עצמנו לקראת השנה החדשה, מילאנו את חלקנו בהשתדלות ליצירת השינוי. כעת אנו מצפים להגשמה של ההשתדלות הזו, לנביטה ולצמיחה של הזרע אותו טמנו, וזהו חלקו של הקבה המחליט אם וכמה להשפיע עלינו מברכתו. ואולי לשם כך באה תפילתנו המיוחדת לירידת הגשמים דווקא עכשיו. בכל תקופת החגים, השקענו אנרגיה רוחנית רבה בהתפתחותנו האישית ועברנו דרך ארוכה. המשימה שלנו כעת היא לקחת את האנרגיה הזו ולנצל אותה על פני השנה החדשה.