פנינים וסיפורים לשולחן שבת - פרשת וישב

מפרשת וישב עד סוף ספר בראשית עובר מרכז הכובד של סיפורי התורה מיעקב אל בניו, ובייחוד אל בנו יוסף. בפתח פרשת וישב מתואר הקרע החריף שחל במשפחת יעקב, עקב הרחקת יוסף מאביו, שאהבו יותר מכל בניו. אך קודם סיפור מכירת יוסף לישמעאלים, פורש לפנינו הכתוב יריעה רחבה של הגורמים, שהביאו למעשה אכזרי זה של אחי יוסף. וכל כך למה? כוון שמטרת סיפורי התורה היא בעיקר לימודית, כדי להורות לנו כיצד להימנע ממעשים וממחדלים, שתוצאותיהם לטווח ארוך מסוכנת ביותר. אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה... והוא נער... (לז, ב`) שואל המדרש: יוסף בן שבע עשרה שנה ואתה אומר והוא נער? אלא שהיה עושה מעשה נערות. הקשה רבי יהודה לייב אלתר מגור, בעל השפת אמת- מפני מה דווקא כאן שואל המדרש מדוע יוסף בן שבע עשרה נקרא נער? הרי גם אברהם אבינו אמר: ואני והנער נלכה עד כה (בראשית כב), והרי יצחק באותה שעה היה בן שלושים ושבע שנים! ובכל זאת נקרא נער... אלא- השיב הרבי- מאותו פסוק אין קושיה, שהרי שם אמר זאת אברהם אבינו על בנו, בעיני האב, בנו אהובו הוא תמיד נער... אולם כאן התורה היא זאת שאומרת: והוא נער, לפיכך הקשה המדרש: יוסף בן שבע עשרה שנה ואתה אומר והוא נער?. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם... ולא יכלו דברו לשלום... (לז, ד`) אמרו חזל בגמרא מסכת ברכות (דף סד): הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי יתרו אמר למשה לך לשלום, ומשה עלה והצליח. ודוד אמר לאבשלום לך בשלום, והלך אבשלום ונתלה. על פי דברי הגמרא הללו הסביר הגאון רבי אליהו מווילנא את דברי הפסוק: ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם... ולא יכלו דברו לשלום- כי האחים בשנאתם את יוסף לא יכלו בשום אופן לדבר איתו לשלום שעל ידי כך יצליח...