ילד שמח הוא גם ילד בריא יותר

הצבעוניות והססגוניות שולטת בחדר המיון לילדים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. קירות צבועים בצבעי אדום ירוק וצהוב, רצפה החוגגת בשלל גוונים, מטשטשים בשמחתם הססגונית את קולות הזמזום והקרקוש של המכשור הרפואי ואת שאון מיטות החולים. באמצע הססגוניות הזו מתהלך לו פרופ‘ פרנסיס מימוני, מנהל מחלקת הילדים של שערי צדק, לבוש בפשטות ללא חלוק לבן. הוא האיש המוביל כיום את המהפכה בבית החולים, בלהט כובש ובססגוניות לא פחותה מזו השורה כאן סביב. באהבה גדולה וחיוך פרופ` מימוני אני שואל: ככה מנהל המחלקה, בלי חלוק לבן ובלי סטטוסקופ? פרט מקרי אבל מאחוריו עומדת תורה שלמה, קודם חלוק לבן זה רק סמל, ומבחינה הגיונית יתכן ועדיף בגד אחר ולא כזה שספג חיידקים וחומרים מזהמים בבית החולים. אבל מעבר לזה אל תשכח שאנו עוסקים כאן בילדים, כמה שיראה הרופא יותר אדם מהיישוב, כך נפחית את החרדות של הילד. לכן אני לא כל כך בעד החלוק הלבן. אשר לססטוסקופ נו, לצורך הצילום הוא מוכן לשאול אחד מהרופאים כאן. פרופ` מימוני מתהלך באגף באהבה גדולה ובחיוך. הוא נולד להיות רופא ילדים ואין לו ספק בכך. בכלל, הוא מצהיר, רופא ילדים טוב לא יכול להיות אחד כזה שאינו אוהב את העבודה הזו עד כלות. אחד שאינו מסור לילד ואין לו גישה לילדים, שלא יתקרב לתחום. אני בכלל התחלתי ללמוד תחום אחר, הוא אומר אבל בסופו של דבר הטיפול בילדים שבה את ליבי, בפעם הראשונה בה טיפלתי בפג וראיתי אותו מגיב אלי והולך מתפתח מול עיני ידעתי שזה התחום שאני נולדתי בשבילו ובו נשארתי. וזה מה שרופא ילדים צריך לחוש. זה קודם כל מה שחייב שיהיה לו. אחרת שימצא תחום אחר. ממשפחת הרמבם פרופ` מימוני עבר ארצות וחיים שלמים עד שהגיע כאן לשערי צדק ולירושלים: הוא נולד באלג`יר למשפחה המיחסת עצמה לרמבם. שם המשפחה מימוני, הוא אומר, הינו על שם אביו של הרמבם, מימון. תמיד חשתי ששם המשפחה והיחוס לנשר הגדול נושא בחובו אחריות גדולה. ללכת בדרכי אבי המשפחה הדגול. בגיל קטן היגר לפריז שם למד רפואה והתמחה ברפואת ילדים. לאחר מכן עבר לארהב שם התקדם והיה אחראי על מערכות מרכזיות בניו יורק אבל בסופו של דבר החליט שמקומו בארץ ישראל והוא השתקע בישראל בשנת 1997. הוא רופא מוערך שכתב שני ספרים ופרסם עד היום 144 מאמרים בג‘ורנלים מקצועיים. פרופ‘ מימוני נחשב לרופא בכיר שהוביל בשנים האחרונות מאבקים במסגרת ההסתדרות הרפואית, ובראשם מאבק לתקצוב ממשלתי שישדרג את מחלקות הילדים בבתי החולים בארץ. הוא ניהל במשך כמעט עשור את מחלקת הפגים של בית החולים איכילוב בתל אביב ולפני כשנתיים עבר לנהל את מחלקת הילדים של המרכז הרפואי שערי צדק. במסגרת השינויים המערכתיים בבית החולים הוקם כאן חדר מיון מיוחד לילדים, כשלב ראשון לבית חולים יעודי לילדים, היחיד בבירה. במחלקה החדשה לא רק חדר מיון כי אם גם יחידת הלם יעודית אשר עוצבה במיוחד לשם טיפול בילדים פצועים כתוצאה מהתרחשויות קשות כגון ארועים רבי נפגעים, כמו למשל פיגועי טרור ותאונות דרכים חמורות. מסתבר שחדר המיון היעודי ושירות לרפואה דחופה אינו אלא צעד ראשון בדרך לבניית בית חולים יעודי לילדים, מהלך אשר עלותו מוערכת כעת בכ-22 מיליון דולר. מימוני מצביע על הפיגומים בגאוה רבה: הנה כאן ישתרע בית החולים המיוחד. בניתו של המבנה מתחילה כבר עכשיו ובנייתו צפויה להימשך כשנתים. המבנה ישמש בית חולים לכל דבר וענין ויוקדש באופן בלעדי לטיפול בכל מגוון המחלות והמצבים הרפואיים אצל ילדים. ההפרדה הזו, בניה של בתי חולים מיוחדים לילדים הינו טרנד ההולך וכובש את בתי החולים בעולם. בארץ נראתה סנונית ראשונה בדמות בית החולים עש שניידר לילדים שמנהלו היה אגב, בעבר, לא אחר מאשר אחיו של פרופ` מימוני . חולה עם גוף אחר אבל מה פשרו של המהלך הזה? מדוע זקוק בית חולים לאגף נפרד או ליתר דיוק להקמת בית חולים מיוחד לילדים מדוע לא די במחלקה ככל המחלקות? פרופ` מימוני מסביר: ישנה טעות רווחת לפיה מחלות הילדים דומות למחלות המבוגרים אך בקטן. הילד הוא חולה ככל החולים אבל קטן יותר. זו טעות משום שהילד ומחלותיו שונת בתכלית מאשר אצל מבוגר. אין לשכוח למשל שאצל הילד קיים אלמנט שאין אצל המבוגר והוא נושא ההתפתחות. הגוף שלו מתפתח ולכן מדובר במידה מסויימת בגוף אחר והיחס למחלותיו חייב להיות שונה לחלוטין. הוא דורש טיפול שונה ומיומנות שונה וגישה שונה ורופאים המתמחים בטיפול בילד. מעבר לכך יש גם את הגישה האנושית לילד שחייבת להיות שונה. ילד זקוק לאווירה ותמיכה סביבתית מיוחדת. ילד למשל גם צריך ללמוד ויש לדאוג שלא יתנתק לגמרי ממערך הלימודים, גם בטיפול ממושך. כל זה דורש מערך רפואי שונה ונפרד מזה הקיים אצל המבוגר. פרופ` מימוני רואה ייעוד בכך שבית החולים לילדים יוקם במיוחד בירושלים. ירושלים היא עיר העתיד, כאן יש מספר לידות גדול ואחוז גבוה מתושבי העיר הינו ילדים. זו אחת הסיבות שבשלה הוא עצמו החליט לעבור מאזור המרכז לירושלים אני רואה בעבודה בירושלים, בראש מחלקת ילדים, אתגר חשוב. למען השם חסנו ילדיכם פרופ` פרנסיס מימוני והוא בעיקר מוטרד מתופעה אותה הוא מגלה יותר ויותר דווקא בקרב ילדים ירושלמים, ילדים שלא עברו חיסון או שלא טופלו במחלתם באמצעים קונבנציונאליים ומגיעים למחלקה במצב מסוכן למדי. יש מחלות שניתן למנוע בקלות באמצעות חיסון וטיפות החלב מעניקות את השירות הזה חינם ולפי כללי משרד הבריאות. אך משום מה פשטו אמונות טפלות המתנגדות לחיסונים ויש כאלה המגלים חוסר אחריות ונמנעים מחיסונים. אני אומר חד משמעית למען השם חסנו את ילדיכם ואל תזניחו אותם. תופעה נפוצה נוספת בה הוא נפגש רבות היא ההסתמכות הבלעדית על הרפואה האלטרנטיבית, צריך להבין שגם אם הרפואה המשלימה נותנת פתרון היא לא יותר מפתרון משלים. וחובה שרופא מוסמך יטפל ויאבחן את מצב הילד. ניתן לשלב טיפולים או בהתייעצות עם רופא ילדים מוסמך לבדוק אפשרויות נוספות אבל לא יעלה על הדעת שילד שחלה בדלקת ריאות, למשל, לא יראה רופא מוסמך ויטופל בלעדית על ידי מרפא חסר הכשרה מקצועית מספקת. הוא אישית אומר שכלל אינו מאמין ברפואה הבלתי קונוונציונאלית כשיטה כוללת לריפוי, ישנן שיטות מסוימות היכולות לפתור בעיות מסוימות כמו למשל הדיקור הסיני וכדו`. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה החותכת שרק הרפואה המערבית הקונבנציונאלית היא זו שהורידה את אחוזי התחלואה בעולם. זו השיטה היחידה שראויה להיות המסד של הרפואה המודרנית והיחידה המציגה עובדות מוכחות. לכן יש לקחת כל טיפול אחר בעירבון מוגבל ומתוך התייעצות עם רופא מומחה. בכלל התייעצות זה דבר טוב. התייעצות עם דמות רבנית ורוחנית לעת הכרעות כבדות גם אותה הוא רואה בחיוב והיה עד ליתרון שיש בדבר, כאשר צריך להכריע בנושאים כבדי משקל כמו ניתוחים מורכבים וכדומה אני רואה איך לאחר דיון עם רב ומורה דרך המבין בכך ההחלטה נעשית שקולה ומבוססת יותר. ההורה יודע שהוא עושה את הדבר הנכון ללא היסוסים והתלבטויות שבסופו של דבר גם הילד עלול לקלוט ולהשפיע עליו שלא לטובה. ומה עוד היה ממליץ להורים לילדים? לבחור לילד רופא מומחה וקבוע שיכיר את הילד לאורך זמן. רופא בעל גישה לילדים. לשים לב למצב בריאותו של הילד ולעקוב אחר התפתחותו אבל בלי לעורר פאניקה וחרדות, לא כל כאב קטן מצדיק ריצה לרופא זה רק עלול לפתח חרדות אצל הילד. ואם כבר לא לשכוח שמצב רוח טוב ושמחה בבית חשובים לא פחות מערימת גלולות, ילד שמח ומחייך הוא גם ילד בריא יותר. ואת זה הוא אומר כבר לא רק כרופא אלא גם כהורה לילדים.